שאלה

שלום וברכה,
ביקשתי מאחותי את האוטו שלה למשך חודש והיא נענתה לבקשתי ,
ביקשתי ממנה שתפעיל ביטוח עבורי במיוחד כי אני נהגת חדשה וצעירה,
ביטוח כזה לחודש עולה בסביבות 3000 ש"ח, היא אמרה שתעשה זאת ושכחה.
ב"ה לא קרה כלום לאוטו, אך לטענתה אני צריכה לשלם לה את הכסף שעולה הביטוח, ז"א 3000 ₪, בטענה שאם חלילה היה קורה נזק לאוטו אני הייתי תובעת אותה כי זה אשמתה
אז כביכול היא היתה "חברת הביטוח" שלי.
עם מי הצדק?

מה המשמעות של האמירה של בעלת הרכב שתעשה ביטוח?

תשובה – סיכום של מסקנות הדיון של בית דין להוראה-חיפה

בתחילת הדיון נציב כאן כמה שאלות.

1. טענת האחות הבכירה מסתמכת על כך שאם היה קורה משהו היא היתה משלמת – זאת מניין לנו ? אולי היא היתה טוענת שבסופו של דבר, מי שהזיק בפועל – כלומר האחות הצעירה – הוא זה שאמור לשלם את הנזק  שעשתה?
2. גם אם נצא מהנחה שהאחות הבכירה היתה לוקחת אחריות ומשלמת , האם ניתן לומר שהיא סיפקה כאן מעין שירות של חברת ביטוח לאחות הצעירה ולכן מגיע לה תשלום?
3. האם לעובדה שיתכן שאם האחות הצעירה היתה יודעת שאין ביטוח היא לא היתה עולה על הרכב כלל, אין השפעה על חובת התשלום?

א. בניתוח המקרה אשר לפנינו נראה שיש להפריד בין הטובה שנעשתה לאחות הצעירה בעצם נתינת הרכב, לבין נושא הביטוח.

נתינת הרכב היתה טובה גדולה ,ללא ספק, שעשתה האחות הגדולה, אשר עליה לא הובטח תשלום.

אך מצד שני, בתחום הביטוח לא רק שלא ניתן מאומה אלא היתה כאן כניסה לסיכון גדול, שלא על דעת האחות הצעירה, על כך לא מגיע תשלום אלא נזיפה.

ב. האחות הבכירה לא יכולה לגבות תשלום על הביטוח שלא ניתן:

• לא ניתן להניח בוודאות שהיא הייתה לוקחת אחריות
• ביטוח הוא דבר ממשי שקונים בכסף, אשר כולל בתוכו גם מרכיב של לקיחת אחריות במקרה של תאונה. [מעין טובת הנאה שניתן למוכרה בכסף- (כתובות פה:)].  לכן כשחברות ביטוח מוכרות פוליסת ביטוח הן מוכרות דבר שבא לעולם שיש לו ערך עכשיו ותוכנו הוא ספק התחייבות לעתיד . [מעין שומר שכר שמקבל תשלום על שמירה , ואפילו לא יהיה שום אירוע פוטנציאלי לחיוב השומר, השכר ישולם]

במקרה זה לא נמכרה לאחות הצעירה שום פוליסת ביטוח ולכן לא ניתן לחייבה בתשלום.

• אם נרצה להסתכל על טענת האחות הגדולה מצד שנתנה לאחותה שקט נפשי -אמנם מדומה-באותו חודש בו נהגה, יש להדגיש ששקט נפשי אינו מוצר שמוכרים אותו ולא ניתן לגבות עבורו תשלום, במיוחד לאור העובדה שזהו שקט נפשי מדומה, שהרי לא היה כאן ביטוח אמיתי וכדלעיל.

אי לזאת מסקנתנו החד משמעית היא שאין כאן כל חיוב תשלומים של האחות הצעירה כלפי הבכירה.

במהלך הדיון עלתה שאלה היפותטית ,אם אכן היה קורה משהו במהלך השימוש ברכב במהלך החודש , מי מבין שתי האחיות היה מחוייב מן הדין בתשלום?

ותשובתנו שבמקרה היפותטי זה, האחות הצעירה היתה מוגדרת כ"מזיק"  וחובת התשלום היה מוטל עליה, כי אף אחד לא שלחה לנהוג ברכב אלא היא מרצונה נהגה ברכב [ וגם אין שליח לדבר עבירה ונזק].

אמנם בדיני שומרים מצינו מקרה של "קיבל עליו שמירת גופו ולא שמירת נזקיו " [ב"ק יג עמוד ב] , אך במקרה זה, שמדובר בנזקי אדם המזיק, ברור שהחיוב  הישיר הוא על המזיק ולא על בעל הרכב.

ולכן, אם חלילה היה נארע משהו , החיוב היה חל מן הדין על האחות הצעירה,  עובדה שמחזקת את פסק הדין דלעיל שאין לאחות הבכירה כל תביעה על האחות הצעירה.

ובזאת באתי על החתום , בשם בית ההוראה חיפה.

אליהו בלום