תרומה

עיקור כלבת תמיכה

ה׳ בשבט ה׳תשפ״ו

שאלה

הבן שלי נפגע חרבות ברזל בפוסט טראומה. יש לו כלבה מאומנת לתמיכה רגשית שעוזרת בזמן סיוטים ופלאשבקים. העמותה שעוסקת באילוף והכשרת כלבים אלה אמרה לו שצריך לעקר את הכלבה.
אני יודע שיש איסור דרבנן לעקר כלבה, אבל אולי במקרה כזה שכל יעודה לעזור למתמודד נפשית, ואם יהיו לה ולדות לא תוכל להתמסר ליעודה, אולי יהיה אפשר להקל?

תשובה

התורה אוסרת לסרס: "ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כב כד). ובשולחן ערוך: "אסור להפסיד אברי הזרע, בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים ואחד טהורים, בין בא"י בין בח"ל. וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום… והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור" (אבן העזר ה יא). למגיד משנה (איסורי ביאה טז יא) פטור מן התורה ואסור מדרבנן, לגר"א פטור ממלקות ואסור מדאורייתא כעשה. הטעם לפטור, לרש"י וסיעתו: "שאינה מצווה בפריה ורביה" (שבת קיא.).

ממשיך השולחן ערוך: "המשקה כוס של עיקרין לאדם או לשאר בעלי חיים כדי לסרסו, הרי זה אסור, ואין לוקין עליו. ואשה מותרת לשתות עיקרין כדי לסרסה עד שלא תלד".[1] ונחלקו הפוסקים מדוע מותרת, הרי אסור לסרסה! ב"ח: משום צער לידה, ומשמע דווקא אישה ולא חיה. ט"ז: אין איסור סירוס בנקיבה, ורק בהכאה אסור, משום צער בעלי חיים.[2] בית שמואל וחלקת מחוקק: סירוס שלא ע"י מעשה בגוף הוא קל, ולכן בזכר פטור ובנקבה מותר.

בנידון דידן: לב"ח בצער לאדם מותר.[3] לט"ז "כל דבר הצריך לרפואה לית ביה משום צער בעלי חיים", ובוודאי עיקור בהרדמה. לבית שמואל וחלקת מחוקק עיקור ע"י זריקה מותר ובניתוח אסור. וגם לשיטתם יש להקל אף בניתוח בחולי נפשי, ככל חולה שאין בו סכנה שרפואתו מתירה איסור דרבנן.

גם לגר"א שהאיסור הוא מדאורייתא, מקורו בפסוק הבא "כי משחתם בהם", ולכן "רק כשזהו דרך השחתה אבל כשאין הכוונה להשחתה אלא לרפואה להציל מצער… אין בזה איסור תורה" (תשובות והנהגות ב תרסט), ככל 'בל תשחית' שאסור "דרך השחתה" ומותר לתועלת (רמב"ם מלכים ו ח).

היתר נוסף אפשרי ע"י גוי, דאמירה לנכרי אסורה מדרבנן, ובאיסור דרבנן הוא גזירה לגזירה (פרי חדש תסח א), ובמקום צער מותר.

נבדקו ונמצאו נכונים נתוני השאלה: רמת החולי, התועלת בטיפול באמצעות כלבה, והצורך בעיקור לטובת הטיפול.

לסיכום, מותר ! בסדר עדיפויות הבא:

עדיפות ראשונה: עיקור ע"י זריקה, בפרט שפועל זמנית ולא משחית את יכולת ההולדה.[4]

עדיפות שניה: ניתוח ע"י גוי.

עדיפות שלישית: בניתוח.

[1] הגמרא שם אומרת ששתיית משקה מעקר אסורה אף שאינו מתכוון (אלא לרפואה), ונחלקו הראשונים בטעם, שהרי אין מתכוון מותר כרבי שמעון: לשאילתות (אמור קה) רק בשבת הלכה כרבי שמעון, לתוספות וסיעתו זהו פסיק רישא, לראב"ד (תמיד כז:) וסיעתו האיסור בגמרא הוא כשמתכוון לסרס, ולשון אינו מתכוון פירושה כאן שמסרס לא ע"י מעשה בגוף ביצים וגיד אלא ממילא ע"י כוס עיקרין.

[2] וכן משמע מהרמ"א שהביא בהמשך: "כל דבר הצריך לרפואה לית ביה משום צער בעלי חיים" (יד).

[3] עיין יביע אומר ט אבן העזר יא.

[4] בספר נשמת אברהם מביא בשם רב אברום שפירא להתיר בזה לכתחילה.

השאלה נידונה בכינוסים הבאים: