תוכן עניינים

הלוואה לעמותה

תשובה הלכתית

שאלה:

מותר לעמותה להלוות בריבית על פי היתר עיסקה, או שמא כיוון שההיתר מבוסס על שותפות ברווח, ולעמותה אסור לעשות שותפות ורווח, אסור?

תשובה:

מותר לעמותה ללוות בריבית ע"י היתר עיסקא.

נימוקים: ראשית יש לדעת שישנו שינוי בהלואה בריבית בהקדש שבשו"ת הרשב"א (ח"א סי' תרסט) נשאל על מה סמכו העולם להלוות בריבית קצוצה. והשיב: דאפשר היה להם להתיר כי אין לממון זה בעלים ידועים, אלא שאין ראוי לעשות כן פן יפרצו גדר במקום אחר. ויש מלווים בזה לפרנס הקטנים והתלמידים שבמקומם ואין זה ריבית אלא שזנין את התלמידים שחיוב עליהם לפרנסם הרי שיש היתר במקרה 'שאין בעלים ידועים' שהרי אין בעלות להקדש. אלא שמצינו דעה חולקת הלא היא שיטת הרא"ש (כלל יג סימנים י ח יז) שאסר להלוות בריבית קצוצה דלא הותר אלא בהקדש לבדק הבית דאינו בכל רעהו אבל הקדש בזה"ז לעניים או לת"ת הוי בכלל אחיך ורעהו. ובתשובת מהרי"ט (סימן לט) כתב להתיר באופן דקרוב לשכר ורחוק להפסד והיינו בריבית דרבנן. וא"כ עמותת שלום ירושלים שעוסקת בצרכי מצוה, דינה כדין ההקדש. ובריבית דרבנן ניתן להקל. ועוד, כתב באגרות משה (יו"ד ח"ב סימן סב סג) דאין איסור לחברה בע"מ ללוות בריבית כיון שאין על בעלי החברה שיעבוד לפרוע. אך אסור לחברה להלוות בריבית כי הלוה הוא אדם שגופו חייב ומשועבד ואדם כשלעצמו אסור אף שהחברה אינה אדם אלא גוף בלבד וכ"כ בקובץ תשובות מהגריש"א (בחלק ג). דהיינו כיון שאין כאן אישיות הרי שאין כאן מלוה ולוה. ויש חולקים. וכתב המהר"מ שי"ק (סי' קסא) שאף שהדינא דמלכותא אינו מכבד ההיתר עיסקא, מ"מ הרי מסכימים שנדון בדיננו ובדיננו הרי יפסוק ב"ד ע"פ ההיתר עיסקא. ועי' בר"י (פ"מ סכ"א) שכתב, שבנוגע לבנקים וכדו' שאין להם כח לעשות תקנות נגד החוק פשוט שצריך שיהא לזה תוקף משפטי. אולם בשו"ת מהרש"ם ח"א (סי' כ) כתב, שאין צורך שיהיה לזה תוקף בדיניהם. ובאמת בכל נוסח היתר עיסקא שיש היום נכתבות אף עמותות. וכתב בספר ברית פנחס (פ"כ ה"ו) היות וההיתר לקבל רווחים הוא על ידי שמשקיע את כספו בתורת פקדון ביד המקבל צריך שישקיע את הכסף שקיבל בפועל בעסק שמרוויח, ומזה הוא נותן לו רווחים, או לחילופין אם יש למקבל השקעה כל שהיא נושאת רווח, אף אם לא ישקיע את הכסף שקבל בפועל אלא ישתמש בו לצרכיו הפרטיים כמו לתשלום חובותיו או לקנות בו מה שצריך לחיי היום יום גם כן מותר, שכן הוסכם בהיתר עיסקא שאם ירצה להשתמש בכסף לצרכיו הרי הוא מקנה לנותן חלק בשאר הנכסים שיש לו, ויתן לו רווחים משאר הנכסים. עוד ראה בספר מלוה ה' ח"ב (פרק יג).

פסקים נוספים

תוכן עניינים