תוכן עניינים

התקן תוך רחמי

תשובה הלכתית

שאלה:

שלום לכל הרבנים החשובים.
אשתי הייתה בתור להכנסת התקן תוך רחמי
ובתור היה סיבוך קל כך שהרופאה לא הצליחה להכניס את ההתקן כמו שצריך והדבר גרם לדימום.
ושאלתי האם בהכנסת התקן תוך רחמי בלי סיבוכים אמרינן שאין פתיחת הקבר בלא דם ובכל אופן האישה צריכה לפרוש מבעלה וכן בהכנסת התקן שגרם בוודאות ל דימום האם האישה צריכה לפרוש מבעלה.

תשובה:

בס"ד

לכבוד השואל היקר הי"ו

שלום וברכה,

בעניין מה ששאלת בדין "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם" ודין התקנת "התקן תוך רחמי"

במשנה במסכת נדה (כא.) נאמר: המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה.

והגמרא שם (כא:) מבארת שנחלקו תנא קמא ורבי יהודה האם אפשר לפתיחת הקבר בלא דם או לא:

לפי תנא קמא אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ולכן רק אם יש דם עם החתיכה טמאה.

ולדעת רבי יהודה בכל אופן טמאה כי אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.

לעניין הלכה רוב הראשונים פסקו כרבי יהודה וכן פסק הש"ע פעמיים באהבה (סימן קפח סעיף ג וסימן קצד סעיף ב).

ויש הפוסקים כתנא קמא הלא הם הרמב"ם (פרק ה הלכה יג) האור זרוע (חלק א סימן שמג) רבינו עובדיה מברטנורא ועוד. ולמרות שלא פוסקים כן יהיה ניתן לצרף שיטות אלו במקום צורך.

ועוד יש את דעת השאילתות (תזריע שאילתא פה) שהיא טהורה הואיל וכל מה שאנו אומרים אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם הוא דווקא בנפל שנגמר צורתו אך אם לא נגמר צורתו לא אמרינן הכי.

והנה גודל החתיכה שמדובר בה הבית יוסף (סימן קפח סעיף ג) כתב שלא אתפריש לן אם עבה או דקה הולכים לחומרא ולא מטהרים אלא בשיעור שפופרת דק שבדקים וכן פסק הש"ע שמטהרים רק בחתיכה קטנה כשיעור שפופרת דק שבדקים. האחרונים דנו מה הגודל שלו במידות ימינו:

לדעת האגרות משה (אורח חיים חלק ג סימן ק) ועיין עוד בשו"ת מהרש"ם (חלק ד סימן קמו): הוא כתשע עשרה מילימטר.

לדעת הקיצור שולחן ערוך של הגר"א פוייפר: (יש אומרים שהוא כשלוש עשרה מילימטר ויש אומרים שהוא כחמש עשרה מילימטר וכן דעת בדי השולחן סימן קצד ס”ק לא).

מכל מקום לענין הלכה פסק הש"ע (סימן קפח סעיף ג): שאישה שיצא ממנה חתיכת בשר ואין עמה דם, אם היתה חתיכה גדולה טמאה מדין אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ואם הייתה חתיכה קטנה טהורה ושיעור החתיכה תלוי בשיעורים שביארנו לעיל.

והנה נחלקו רבותינו האחרונים האם הדין של אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם נאמר דוקא שהפתיחה באה מגורם פנימי שיצא ממנה גוש בשר וכדומה, או אף על ידי גורם חיצוני כגון בדיקת רופא שנכנס מכשיר לתוך הרחם ולא היה דם:

לדעת הנודע ביהודה (יורה דעה סימן קכ): אין חילוק אם גורם הפתיחה הוא חיצוני או פנימי טמאה בכל עניין. וכמותו פסקו הגר"ש קלוגר (שירי טהרה סימן קצד) בית שלמה (יו"ד חלק ב סימן לט) בית יצחק (חלק ב סימן יד) וביארו כן גם בדעת הבית יוסף.

אך לדעת הגהות ברוך טעם שם והחזון איש (יורה דעה סימן פג ס"ק א): יש לצדד להקל שדוקא כשגורם הפתיחה הוא פנימי שמשפיע על גופה יוצא דם אבל כשאין זה בא מן הגוף מפני מה הוא יוציא דם. וכן פסק להקל בטהרת הבית (חלק ב עמ' ס) בצירוף הרמב"ם והרע"ב לעיל שדוקא כשיצא דם אומרים אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ועוד יש לצרף את הראב"ד שאם יש דם לא כל דם מן הרחם טמא ועוד יש לצרף את דעת השאלתות שדין זה נאמר דוקא שהיה ברחם ולד למעלה מארבעים יום.

עוד צירוף להקל הוא שיטת האגרות משה (יורה דעה סימן פג) וחשב האפוד (חלק ב סימן ז): שמה שאמרו אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם הוא ברחם עצמו אבל אם פותחים את צואר הרחם לא נאמר דין זה וזה המצב הנתון כיום ברוב הבדיקות.

התקנת התקן תוך רחמי

תהליך ההתקנה הוא: תופסים את צואר הרחם בצבת שבקצהו יש שתי סיכות חדות החודרות לתוך בשר צואר הרחם ואז מוחדר ההתקן שקוטרו כארבע מ"מ לתוך הרחם ודין זה תלוי בדעות בשיעור פתיחת המקור:

לאגרות משה ובדי השולחן: טהורה שאין כאן שיעור פתיחה.

מכל מקום מנהג המורי הוראה כיום לטמא (חוט שני עמ' כח) ויש שהסתפקו להורות בזה חומרא ובפרט שיש כאן דם מכה (אבני שהם עמ' רה) מכל מקום יש להורות שתתקין את ההתקן בסוף ימי הוסת ולא תכנס למחלוקת וגם הרחם נוח להתקנה בימים אלו ועיין במילואים לאבני שוהם (עמ' מא) אם לוקחת ציטוטק שיש לדון כל מקרה לגופו.

ולעניין הלכה:

נמצאנו למדים שיש כמה צירופים לכך:

א. שמא הלכה כדעת הרמב"ם שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם.

ב. שמא הלכה כדעת השאילתות שאי אפשר לפתיחת הקבר הוא דוקא בחתיכה גדולה של עובר שלא נרקם.

ג. אף אם אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, לדעת רבים מהפוסקים בפתיחה חיצונית על ידי רופא אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.

ד. כיון שמה שמוכנס הוא בשיעור ארבע מילימטר, לדעת האגרות משה וסייעתו אין כאן שיעור פתיחת הקבר לכל הדעות. אך לדעת החוט שני וסייעתו מנהג מורי הוראה להחמיר.

ולכן בנידון שלנו יש להורות הלכה למעשה

אם הרופאה השתמש באמצעות הצבת הנ"ל, ובפרט בהתקן לא הורמונלי, וגם שהאישה היא מניקה אז היא מסולקת דמים בדרך כלל, אם יצא דם מועט שאפשר לתלות בכמות שהוא מחמת הפציעה הנ"ל, יש להקל ולטהר את האשה, אבל במידה והוא גרם לדימום גדול יותר או ממושך יותר, יש להחמיר ולטמא היות והוא ראייה שההתקן גרם לפירוק רירית הרחם.

בברכת התורה

דוד חדד

מרבני תנועת ירושלים

פסקים נוספים

תוכן עניינים