שאלה

שלום כבוד בית ההוראה.
אני רב גדוד לוחמים במילואים, ובמהלך התמרון בלבנון בכפר עייתא א שאעב היו חיילים שהכינו קפה במהלך השבת. חיילים אחרים שלא שתו מהקפה שאלו אותי האם מותר להם להשתמש בפינג'אן ההוא לאחר מכן ביום חול, או שהוא נאסר בבישול בשבת.
אציין שבצבא הרעות ואחוות הלוחמים היא חלק מהותי משדה הקרב, וקריטית לניצחון. כדי שאוכל להסתער על האויב ולסמוך על חבר שיחפה עליי אני צריך להיות בקשר טוב איתו, ולכן בצבא מקפידים מאוד שכולם יוכלו לאכול ביחד מאותו אוכל כדי שהסעודה תקרב בין כולם, ולשתות קפה ביחד זה הטקס החברי של המילואימניקים.
הפינג'אן לא היה רכוש צה"ל אלא של החיילים.
אשמח להרחיב את השאלה גם לבישול של אוכל כי זה גם נפוץ.
תודה רבה!

תשובה

ראשית יש לדון בעצם השימוש בכלים של כאלה אשר אינן שומרים תו"מ, מצד טבילת כלים, שהרי קרוב לוודאי שאם מחללים שבת אינם מקפידים על טבילת כלים, ופסק מרן השו"ע (יו"ד סימן קי"ט, א')  שהחשוד לאכול דברים אסורים בין באיסור תורה ובין באיסור דרבנן אין לסמוך עליו, ואם מתארח אצלו לא יאכל מדברים שהוא חשוד עליהם, ואף אם הוא אומר שהכלי טבול, מכל מקום אין הוא נאמן, כל שכן בטבילת כלים שהיא מדאורייתא, וכתב בספר בין ישראל לעמים (פרק י"ב, ל"ה) שחילוני שאומר שאדם שומר תורה ומצות הטביל לו את הכלי נאמן, אומנם אם אומר שהוא הטביל את הכלי ואין הוא בקי בהלכות טבילת כלים

אומנם אף על פי שאינו נאמן על טבילת כלים, יש מקום להקל להשתמש בכלי אף אם הוא בוודאי לא טבול, וכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סי' ט') שהמתארח אצל הוריו שעדיין לא חזרו בתשובה והגישו לפניו דבר מאכל או משקה בכלי שמסתמא לא הטבילוהו ואם לא ישתה יגרום לאי נעימות, במקום צורך גדול כזה יכול לסמוך על ס"ס ולהקל לשתות בכוס זה או לאכול בצלחת זו שלא הטבילוה, דשמא כמ"ד שאין חיוב טבילת כלים אלא כאשר נזדמן מקוה לפניו, ושמא כמ"ד שהחיוב הוא על בעל הכלי בלבד, ושמא כהדעות שמותר להשתמש בכלי שאינו טבול תשמיש עראי, וכל שכן בנידון דידן שהחייל טוען שהדבר יגרום למחלוקת ומלבד שיגרום למחלוקת יפגע ביכולות הלחימה מה שיכול ח"ו לפגוע בו, ולא גרע מבן המתארח אצל הורים שאינם שומרים תו"מ.

ויש לצרף צד נוסף להקל, כיון שאם הוא רגיל בשתיית קפה, שכידוע יש בו חומר הנקרא קפאין, המסייע לעירנות, וכידוע שאדם ששותהו באופן קבוע ומפסיק הדבר יכול לגרום לו לעייפות מוגברת, ובאשר לחייל בנידון דידן שנמצא באיזור לחימה מה שמביא אותו לידי סכנה ממשית, יש לצרף צד זה להקל לו לשתות קפה אפילו מכלי זה שאינו טבול.

ובאשר לעניין מה שנעשה בכלי חילול שבת על ידי שבישלו בו מים בשבת, כתב מרן השולחן ערוך (סימן שי"ח, א') שהמבשל בשבת אם בישל במזיד אסור לו לעולם, ולאחרים מותר במוצאי שבת מיד, וכתב המשנה ברורה (סימן שי"ח ס"ק ד') בשם המגן אברהם והרשב"א, שהכלי שבישל בו בשבת אסור לו לבשל בה, מכיון שהיא בלועה בדבר האסור לו, והחמיר בזה ביותר בשו"ע הרב (סימן שי"ח ס"ק א') וכתב שאותו כלי שבישל בו אסור למבשל בהנאה עולמית, ולא מועיל מה שיגעיל את הכלי, וכתב הבן איש חי (ש"ש פרשת בא אות א') כדברי המשנ"ב שהכלי אסור לו בשימוש עד שיגעילו, וכך כתב הכף החיים (סימן שי"ח ס"ק ט')

אומנם כתב מרן הרב עובדיה יוסף בספרו לוית חן (סימן מ"ב) שיש להתיר את הכלי אף ללא הגעלה, והמחמיר תע"ב, וכל זה דווקא למבשל בעצמו, אבל לאחרים הכלי מותר בשימוש לכתחילה אף ללא הגעלה

לסיכום

מצד טבילת כלים, אף אם אותם חיילים שאינם שומרים תו"מ אינם טובלים את הכלים, רשאי הוא להשתמש בהם, וכל שכן שהדבר יכול לגרום למחלוקת וכל שכן לעייפות יתר שיכולה להביאו לידי סכנה, ואף לעניין מעשה שבת אין הכלי צריך הגעלה לאחרים אפילו לכתחילה.