שלום וברכה לכבוד הרבנים

ברצוני לשאול שאלה בנושא גניזה.

ברשותי מספר ספרים ומגזינים שאינם ספרי קודש, אך מופיעים בהם פסוקים, ציטוטים מן התנ"ך ולעיתים גם שמות ה'. בין היתר: "השמיים שבתוכי", "הקיץ של רינה אוסטר", "אשת חיל" של לאה לפיד, מגזין סגולה, וכן הספר "חמורו של משיח", אשר כולל פסוקים ושמות ה' רבים, אך תוכנו כולל גם ביקורת על ההלכה.

רציתי לשאול:

1. אם ספרים ומגזינים מסוג זה טעונים גניזה?
2. האם יש הבדל בין ספר שמופיעים בו רק פסוקים לבין ספר שמופיעים בו גם שמות ה'?
3. האם העובדה שספר מסוים כולל ביקורת על ההלכה משנה את דינו לעניין גניזה?
4. ואם אין אפשרות לשמור את הספרים – כיצד נכון לנהוג בהם על פי ההלכה?
   תודה רבה לרב על הזמן ועל ההכוונה.

ראשית כל, הספרים שציינתם אינם נחשבים לספרי קודש או לספר תורני (הספר 'השמים שבתוכי' הוא יומן אישי, וכך גם שאר הספרים הינם בעלי תוכן חילוני ולא דתי), ולכן מצד עצם הספרים האלו עצמם, מותר לשים אותם בפח או לשלוח למחזור.

עוד ראוי לציין, שלפי ההלכה אין לקנות או להשתמש בספרים כאלו, וכמו שפסק השו"ע[1] "מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות, אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו אל מדעתכם (אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם – מ"ב שם).

ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע, ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים". ואדה"ז מוסיף[2] שזהו "אף אם כתובים בלה"ק" (כדעת האגודה והט"ז והב"ח ועוד, ולא כהרמ"א[3]).

ובדרך פיקודיך (לבעל הבני יששכר זי"ע)^[4], כתב "שמעתי מגדול אחד שיש בידו קבלה, כשיש איזה ספר מספרי המינים הללו, אסור לספר בדברי תורה (באותו חדר) כי הוא עבודה זרה ממש".

מאידך, כאשר מופיע שם ה' בספרים, אסור למחוק אותו, והטעם, כי על שם ה' חל איסור דאורייתא של "לא תעשון כן לה' אלוקיכם"^[5]. אף שיש פוסקים המקלים בדפוס שלנו, המנהג למעשה הוא להחמיר בכל שם ה' שנכתב או הודפס במפורש ולגנוז אותו.

וכמו שכתב הרמב"ם[6]: "כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהן הקדוש ברוך הוא, לוקה מן התורה; שהרי הוא אומר בעבודה זרה, ואיבדתם את שמם … לא תעשון כן, לה' אלוקיכם".

אם כן:

התשובה לשאלה 1. האם ספרים ומגזינים שאינם ספרי קודש טעונים גניזה?

הספרים והמגזינים האמורים עצמם אינם טעונים גניזה, אך אם מופיעים בהם שמות ה' המפורשים – החלק שבו מופיע השם טעון גניזה (או העמוד כולו).

לגבי שאלה 2.  האם יש הבדל בין ספר עם פסוקים לבין ספר שמופיע בו שם ה'? התשובה היא כן, יש הבדל הלכתי משמעותי מאוד.

פסוקים וציטוטים בתנ"ך (ללא שם ה' מפורש), המודפסים בדפוס מסחרי/דיגיטלי בספרי חול, בעיתונים או במגזינים אינם טעונים גניזה מן הדין.

אך שם ה' מפורש (כגון: ה', א-להים, שדי וכו'), שנכתב או הודפס – אסור למחוק אותו ואסור לבזות אותו, ויש לגנוז אותו.

ולגבי שאלה 3. ספר הכולל ביקורת על ההלכה או עמדות מורכבות (כדוגמת "חמורו של משיח").

תשובה: העמדה הרעיונית של הספר אינה מתירה לבזות שם ה' שנכתב בו, אך היא משנה את מעמדו של הספר עצמו, שאין קדושה לגוף הספר, כי ספר שאינו נכתב מתוך אמונה או שנכתב במטרה לבקר את ההלכה, אינו מקבל קדושת "ספר קודש" בשום אופן.

לכן אין שום מצווה או חובה לשמור או לגנוז את דפי החול והטקסט של הספר, אלא רק את שמות ה' שבו, אך את שאר חלקי הספר (שאין בהם שמות ה') אין צורך לגנוז כלל.

כיצד נכון לנהוג בספרים אלו בפועל? (מדריך מעשי)

לכתחילה היה ראוי כאמור שלא לרכוש ולא להשתמש כלל בספרים כאלו. אך בדיעבד כשכבר נקנה ואין ברצונך לשמור את הספרים והמגזינים הללו, הנה הדרך הנכונה לפעול לפי ההלכה:

אפשרות א': הדרך המהודרת והפשוטה

• תלישת עמודים עם שמות ה': עוברים לעמודים שבהם ידוע שיש שם ה' מפורש (כגון בספר "חמורו של משיח" או במאמרים מסוימים במגזין "סגולה"), תולשים את העמודים הללו (או גוזרים את קטע השם) ומניחים אותם בגניזה.
• פינוי שאר הספר/המגזין: את שאר הספר (והספרים כמו "השמיים שבתוכי", "אשת חיל" וכו' שאין בהם שמות ה' מפורשים, ניתן לזורקם לפח האשפה או בפח המחזור.

אפשרות ב': כשיש קושי לתלוש

אם מדובר בספרים שיש בהם שמות ה' מפוזרים וקשה לעבור עמוד-עמוד:

• ניתן לעטוף ספרי חול כאלו בשתי שקיות (עטיפה בתוך עטיפה) ולהניחם בפח, ואף לכתחילה עדיף לעשות זאת, מאשר להניח ספרים שיש בהם היפך הצניעות והיפך ההלכה בגניזה.

 וכמו שכתב בפסקי תשובות[7], שהספרים והקונטרסים הפוערים את פיהם נגד ה' ותורת משה, כל דברים אלו צריך לבערם ואפילו מוזכר בהם שמות קודש.

ובשו"ת אגרות משה[8] כתב, שאם אפשר לתלוש את הדפים שמובאים בהם תנ"ך יש לתלוש אותם לבד ולהניח בגניזה, ושאר הספר לזרוק, ולא יניחו בגניזה הכל ביחד, שמא יצא תקלה שימצאם אחד ויחשוב שהוא ספר הראוי לקרות בו.

ואם דברי הכפירה והבלע מעורבים בכל הספר, יזרקו את כל הספר, ואין צורך לעמול ולהוציא רק את השמות הקדושים, כי הרי צריך לקרוא הכל כדי למוצאם, ואסור לעיין בספרים אלו כלל. ע"כ תוכן דבריו.  

עוד יש להוסיף, שיש שהחשיבו את הספר הסגור ככיסוי בפני עצמו, ואם כן אין צורך לשים ב2 שקיות ולהניח בפח, אלא אפשר לשים בשקית אחת בפח. והטעם, כי הספר עצמו כשהוא סגור נחשב גם הוא לכיסוי אחד.

בנוסף, ניתן גם לשים את אותם ספרים או חוברות שיש בהם שם ה', ב2 שקיות ולשים אותם בגניזה, מכיוון שכאשר הם קשורים וסגורים היטב, אין את החשש שמא ימצא אותם מישהו ויחשוב שזה ספר טוב.

בנוסף, ניתן גם לקבור את הספרים האלו באדמה באתר בניה או סתם כך ליד הבית.

[1] או"ח סי' שז, סט"ז.

[2] שם ס"ל.

[3] מ"ב שם סקס"ד (ואף להמקילים לקרוא בספרים אלו כשהם כתובים בלה"ק, בדברי חשק לכו"ע אסור. עיי"ש).

[4] מצות ל"ת יא בהגה"ה.

[5] דברים יב, ד.

[6] הל' יסודי התורה פ"ו ה"א.

[7] ח"ב עמ' רפז.

[8] חלק יו"ד ח"ב סימן קלז (עמוד רל).