שאלה

מנהל אשפוזית לגמילה מסמים נדרש לעיתים להיות זמין בשבת לצוות המטפל. במסגרת האשפוזית שוהים מטופלים במשך כל שעות היממה, ובכל עת נמצאים במקום מדריך ואח מוסמך.

כאשר מתרחש אירוע חריג מבחינה רפואית, האח פונה לרופא, ובמידת הצורך הם מטפלים יחד באירוע, לרבות פינוי לבית החולים.

אולם ישנם גם אירועים חריגים מבחינה התנהגותית, כגון אלימות בין מטופלים, שימוש בסמים בשטח המוסד, בריחה מהמוסד וכדומה. במקרים אלו עשוי הצוות להזדקק להכרעת המנהל כיצד לנהוג. לעיתים אף עולה צורך להפסיק את הטיפול ולשחרר מטופל, פעולה שאינה בסמכות המדריכים ללא אישור המנהל. מאידך, מתן סמכות כללית לצוות לשחרר מטופלים עלול להביא להחלטה חפוזה, בלי בחינה מספקת של המקום שאליו ישוחרר המטופל ושל האפשרות למצוא פתרון שיאפשר את המשך הטיפול במסגרת.

מכאן עולות ארבע שאלות:

1. האם מציאות זו מוגדרת כמצב של חשש פיקוח נפש, המצדיק את זמינותו של המנהל בטלפון בשבת?
2. האם מותר להטעין את הטלפון בשבת?
3. האם מותר למנהל לשאת עמו את הטלפון בשבת?
4. כאשר יש צורך בקשר עם המנהל, האם עדיף לקיים שיחת טלפון או להתכתב בהודעות?

תשובה

א. בירור המציאות והגדרת מקרי החירום

לאחר שיחה עם מנהל האשפוזית התברר כי אכן ישנם מצבים העלולים להגיע לכדי סכנת חיים, כגון בריחת מטופל מן המוסד. במקרים אלו מדובר לכל הפחות בספק פיקוח נפש ממשי, שבו "אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב".

עם זאת, התברר כי ניתן לצמצם במידה ניכרת את הצורך בפנייה למנהל במהלך השבת.

לפיכך הצעתי למנהל לפעול בשני מישורים עוד קודם השבת:

א. להגדיר יחד עם הצוות אילו מצבים עשויים להיחשב מצבי פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, ואילו עניינים יכולים להידחות למוצאי שבת.

ב. לקיים הדרכה מסודרת לצוות, שבה יועלו מראש תרחישים אפשריים וייקבעו דרכי הפעולה המתאימות לכל אחד מהם.

לאחר הכנה כזו ניתן לקבוע שפנייה אל המנהל בשבת תיעשה רק במקרים שבהם יש חשש של פיקוח נפש. בשאר המקרים יפעל הצוות בהתאם להנחיות שנקבעו מראש, או ידחה את הטיפול בעניין למוצאי שבת.

ב. טעינת הטלפון בשבת

לכתחילה יש לדאוג שהטלפון יהיה טעון במלואו לפני כניסת השבת, ובכך למנוע את הצורך בטעינתו בשבת.

אם הדבר לא נעשה, והטלפון נדרש לצורך הזמינות למצבי פיקוח נפש, ניתן , במקום הצורך , להטעינו בשבת לצורך זה.

ג. נשיאת הטלפון בשבת

כיוון שקיימת אפשרות ממשית שהמנהל יידרש לטפל במהלך השבת באירוע שיש בו חשש פיקוח נפש, מותר לו לשאת עמו את הטלפון כדי שיוכל להיות זמין בעת הצורך.

מבחינה מעשית, ראוי להעביר את המכשיר למצב רטט או לצלצול נמוך אך אפקטיבי, כדי למנוע הפרעה מיותרת, ובפרט בזמן התפילה.

בהקשר זה עולה גם שאלת מעמדו של הטלפון הנייד בדיני מוקצה.

יש מקום לדון אם דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס, וממילא אין לטלטלו אלא לצורך מצב החירום עצמו, או שמא דינו ככלי שמלאכתו לאיסור.

הצד השני מבוסס על כך שמוקצה מחמת חסרון כיס מתאפיין בדרך כלל בכלי שמחמת ערכו או רגישותו מקפידים שלא להשתמש בו אלא לייעודו המיוחד. לעומת זאת, בטלפון נייד, על אף ערכו, דרך בני אדם לטלטלו בימות החול ממקום למקום ולשאתו עמם דרך קבע. משום כך יש מקום לראותו ככלי שמלאכתו לאיסור, המותר בטלטול לצורך גופו או מקומו.

מכל מקום, בנידון שלפנינו, שבו נשיאת הטלפון נועדה לאפשר מענה בעת חשש פיקוח נפש, אין מניעה לשאתו.

ד. שיחת טלפון או התכתבות בהודעות?

מבחינה מעשית נראה שיש עדיפות ברורה לשיחת טלפון. בדרך זו ניתן לברר במהירות את פרטי האירוע, לשאול שאלות ולהגיע להחלטה הנדרשת ללא עיכוב. במצבי ספק פיקוח נפש יש חשיבות גם למהירות ולבהירות שבהן מועבר המידע.

גם מבחינה הלכתית יש מקום להעדיף שיחת טלפון על פני התכתבות.

בכתיבה באמצעות הטלפון אנו נכנסים לשאלה העקרונית של מעמד הכתיבה הדיגיטלית בשבת. הפוסקים נחלקו בשאלת מעמדה של כתיבה המופיעה על גבי מסך ובשאלת שמירת המידע בזיכרון המכשיר.

בנשמת אברהם הובאה סברה להקל ביחס להופעת האותיות על גבי המסך, משום שאין מדובר בכתיבה רגילה המתקיימת, אלא ביצירת אותיות באמצעים אלקטרוניים. הדברים נקשרו לדיוניהם של הגרש"ז אויערבך והרב עובדיה יוסף (יביע אומר ,או"ח ח ,מח ) בעניין כתיבה אלקטרונית, ושניהם נטו להקל.  

עם זאת, הגרש"ז אויערבך העלה אפשרות לחשוש לאיסור תורה מצד יצירת ושמירת המידע:

"ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי הוא עושה בכך כלי."

לעומת זאת, בשו"ת שבט הלוי (חלק ו סימן לז) נקט הרב וואזנר בגישה מחמירה יותר ביחס לכתיבה מסוג זה, וסבר שיש מקום לראותה ככתיבה האסורה מן התורה, אף שאין היא מתקיימת לעולם:

"ולדידי בעניי לענין שבת לא זו דאסור אלא גם חיובא דאורייתא איכא… דמטעם אין מלאכתו מתקיימת, כיון דמתקיים בשעתו ועושה פעולה הנצרכת בשלמותה, דהיינו כתיבה המבוקשת, זה כבר בגדר המתקיים."

אפשר ששורש הדיון נעוץ גם בשאלה רחבה יותר: מהו המרכיב המהותי של מלאכת כותב?

ניתן להעלות כמה אפשרויות:

א. יצירת אותיות הנראות לעין
אם עיקר המלאכה הוא עצם יצירתן של אותיות בעלות משמעות הניתנות לקריאה, יש מקום לראות גם בהופעת אותיות על גבי המסך מעשה כתיבה, אף שעדיין יש לדון בדרגת האיסור.

ב. יצירת רישום המתקיים
לפי הבנה זו, השאלה המרכזית היא מידת הקיום של הכתב. בכתיבה דיגיטלית מתעוררת אפוא השאלה האם שמירת המידע בזיכרון המכשיר נחשבת לקיום, והאם העובדה שניתן לכבות את המסך או למחוק את המידע משנה את הגדרת המעשה.

ג. קיבוע מידע
אפשר להציע שעומקה של מלאכת כותב הוא קיבוע מידע באופן שניתן לשוב אליו ולהשתמש בו. לפי אפשרות זו, העובדה שהמידע נשמר באמצעים דיגיטליים ולא באמצעות דיו אינה בהכרח מפקיעה ממנו את שם המלאכה.

ד. מעשה גשמי של כתיבה
מן הצד השני ניתן להבין שמלאכת כותב ביסודה היא פעולה פיזית של יצירת רושם בחומר, באמצעות דיו, חריטה וכיוצא בזה. לפי הבנה זו, יש מקום רב יותר להבחין בין כתיבה רגילה לבין יצירת מידע אלקטרוני.

אין הכרח לראות בארבע האפשרויות הללו הגדרות שנאמרו במפורש בדברי הפוסקים שהוזכרו, אלא דרכים אפשריות לבאר את יסוד הדיון במעמדה של הכתיבה הדיגיטלית.

מסקנה

במסגרת אשפוזית שבה עלולים להתעורר מצבים של סכנת חיים או ספק פיקוח נפש, יש מקום לכך שהמנהל יהיה זמין בטלפון בשבת. עם זאת, יש לעשות מאמץ משמעותי מראש לצמצם את הצורך בפנייה אליו, באמצעות הגדרה ברורה של מקרי החירום והדרכת הצוות כיצד לפעול במצבים השונים.

יש לטעון את הטלפון לפני שבת, אך במקום צורך הנובע מפיקוח נפש ניתן להטעינו גם בשבת. כמו כן, מותר למנהל לשאת את הטלפון עמו כדי שיוכל לקבל פניות בעת הצורך.

כאשר אכן נדרשת פנייה למנהל מחמת חשש פיקוח נפש, נראה שיש להעדיף שיחת טלפון על פני התכתבות בהודעות: הן משום שהשיחה מאפשרת בירור מהיר ומדויק יותר של האירוע, והן משום שבכתיבת הודעות מתווסף הדיון ההלכתי המשמעותי בדבר מעמדה של כתיבה דיגיטלית בשבת.

נכתב ע"י הרב אליהו בלום בשם בית הוראה חיפה