תוכן עניינים

תוכן עניינים

פת עכו"ם בגרמא

שאלה:

תנור אפיה שנדלק על ידי שעון שבת שתוכנת על ידי גוי, האם זה בישול עכו"ם?

תשובה:

מבואר בשו"ע סי' קיג, ז:
"אין שגירת (פי' הבערה. ובערו והשיקו תרגום ויהון שגרין) התנור מועלת, אלא בפת, אבל בשאר המתבשלים אין שגירת התנור ולא הדלקת האש מעלה ומוריד אלא ההנחה דווקא. לפיכך הרוצה לבשל מחבת בתנור של עובד כוכבים, צריך שיתן ישראל המחבת לתוך התנור למקום הראוי להתבשל בו".
וכתב הרמ"א בהג"ה: "ויש חולקין וסבירא להו דהדלקת האש או חיתוי בגחלים מהני לענין בישול כמו לענין פת, וכן נוהגין. (הגהות ש"ד ובארוך ובמרדכי פא"מ). ואפילו חיתוי בלא כוונה מהני ומועיל. וי"א דאפילו לא חיתה ישראל ולא השליך שם קיסם, רק שהכותית הדליקה האש מאש של ישראל שרי". ע"כ.
ועל פי זה נראה, שהעיקר תלוי בהנחת הקדירה או הסיר בתנור.
אם היהודי מניח את הקדירה בתנור, זה בישול ישראל לכל הדעות. ואם הגוי הניח את הקדירה בתנור, זה בישול עכו"ם לכל הדעות.
רק שהרמ"א מיקל גם אם הגוי שם את הקדירה והיהודי הדליק את האש, שזה ייחשב בישול ישראל.
לאחר בירור הפרטים עם השואל, הובן שמדובר בלחם – פת נחתום, שמכינים במאפיה, והגוי מדליק את התנור על ידי שעון שבת, וגם שם את הלחם בתנור.
במצב כזה, נראה בפשטות שדין פת כזה הוא כפת עכו"ם לכל דבר, אך בשעת הדחק ניתן להקל בזה משתי סיבות: א. מכיון שזהו פת פלטר, ומבואר בשו"ע סי' קיב, ב:
"יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העובד כוכבים במקום שאין שם נחתום ישראל, מפני שהיא שעת הדחק. (וי"א דאפילו במקום שפת ישראל מצוי שרי) (ב"י לדעת המרדכי וסמ"ק והג"א ומהרא"י ואו"ה ריש כלל מ"ד). אבל פת של בעלי בתים אין שם מי שמורה בה להקל שעיקר הגזירה משום חתנות ואם יאכל פת בעלי בתים יבא לסעוד אצלם".
ומוסיף הרמ"א בהג"ה: "ולא מקרי פת בעל הבית, אלא אם עשאו לבני ביתו, אבל עשאו למכור מיקרי פלטר. אע"פ שאין דרכו בכך".
וא"כ בענייננו, שמדובר במאפיה, לדעת מרן המחבר ההיתר הוא רק אם אין נחתום ישראל (דבר שאינו מצוי כ"כ בארה"ק), ואילו לדעת הי"א ניתן להקל בזה בשעת הדחק גם במקום שפת ישראל מצוי, כיון שמדובר במאפיה ואין זה פת של בעלי בתים.
ההיתר הנוסף הוא על פי דברי הבן איש חי, שכתב להתיר בישול ע"י גרמא, כי הנה הגאון בן איש חי (שנה ב' פ' חקת אות כ"ב ד"ה והנה בסימן וכו'), מביא דברי מהרי"ל סי' רכ"א, שמבואר ממנו שגרמא ע"י ישראל אינו מפקיע מיד בישול הנכרי, ולכן אילו היה ניפוח לתוך התנור רק בגדר גרמא לתוספת חום ולא כמעשה בגופו ממש, לא היה ניפוח של ישראל מציל פת מלהיות פת עכו"ם.
ומזה דן הבא"ח, שה"ה לבישול נכרי הנעשה ע"י גרמא, שלאו כלום היא, כי אם אין מועיל גרמא להתיר, כל שכן שאינו מועיל לאסור. ועל פי דבריו יש לצדד להתיר רוב תוצרת בתי החרושת בזה"ז, שאין בהם מגע יד ורק לחיצה בכפתורים ומעשה מחשבים, וה"ה בענייננו, שהפעלת שעון שבת על ידי הגוי הוא גרמא בלבד.
ואם כן לכאורה יש מקום להתיר זאת בדיעבד, אך בוודאי אין זה למהדרין.

פסקים נוספים