על התנועה

תנועת ירושלים

תנועת ירושלים נולדה מתוך חזון לעבוד את ה' כעם.

השאיפה לבניין ירושלים מפעמת בלבבות העם היהודי מאז היוסדו. משה רבנו התפלל "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן". עליה מתפללים "ותחזינה עינינו", עליה מתאבלים. כל הניסיונות לבנות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל במשך ההיסטוריה, בית ראשון, בית שני, העליות לארץ ישראל, כולם לא שאפו רק לקיום חומרי של האומה אלא להשראת שכינה בירושלים.

בדורות האחרונים, עם ישראל עובר ממצב של איברים מפורדים, קהילות בגלות, למצב של גוף אחד, עם בארצו. בקיבוץ גלויות שני שלבים: חומרי ורוחני. התחייה הרוחנית מחייבת את הקהילות להתגבש לעם, גם ברוח. לשם כך ייסד הרב קוק את תנועת ירושלים. החזון של תנועת ירושלים הוא לרומם את עבודת ה', מקהילתית ללאומית. לקיים מצוות יחד, כעם אחד. לחבר קהילות לעם, עכשיו גם בקודש.

איך זה עובד

תקנון מפעלי תנועת ירושלים

מפעלי התנועה

1. לתנועת ירושלים שני מפעלים: בית הוראה לישוב התגודדויות, ומערכת משפט לישוב סכסוכים.

2. לשני המפעלים סניפים וגוף מרכזי – בית ההוראה הגדול, ובית הדין המרכזי.

3. רב לא ישמש בשני מוסדות של התנועה.


חברי התנועה

4. חברי התנועה מקיימים את מצוות "שפטים ושטרים תתן לך" במינוי רבנים לשני המפעלים.

5. חבר בתנועה יכול להיות אדם מגיל מצוות, עסק, עמותה, או ארגון מכל סוג.

6. חברות בתנועה מקנה זכות לבחור רב לסניף בית ההוראה. וכן מקנה זכות לחייב חבר אחר ליישב סכסוך במערכת המשפט, וכן זכות לקיים את הליכי הגישור והדין ללא תשלום.

7. חבר תנועה הוא מי שקיבל את מערכת המשפט בהסכם בוררות ובהוראת קבע.

8. הסכם הבוררות מקבל את מערכת המשפט כבורר בסכסוכים מכל סוג ובכל נושא בין חברי התנועה (למעט נושא שאינו יכול לשמש נושא להסכם). המשמעות המשפטית של הסכם הבוררות היא, שצד אחד יכול לחייב את השני לדון במערכת המשפט, ואין צורך לחתום שוב על הסכם בוררות, וניתן לממש את פסק הבורר בהוצאה לפועל.

9. הוראת הקבע תהיה בסך 20 ₪ לפרטיים, 100 ₪ לארגונים. תקפותה מבטאת התמדה בחברות בתנועה, ומודעות לעדכונים.

10. פרישה מהתנועה תתבצע על ידי הוראה לתנועה להפסיק את גביית הוראת הקבע. הפרישה תחול לאחר שלושה חודשים מקבלת ההוראה. בתוך שלושה חודשים אלו יישאר החבר מחויב למערכת המשפט. חבר שפרישתו חלה לאחר שהוגשה נגדו תביעה, יישאר מחויב למערכת המשפט עד תום ההליך השיפוטי.


בית הוראה

11. חבר תנועה זכאי לבחור רב לסניף במקומו, שהוראתו מקובלת עליו ביותר. במידה ונבחרים יותר רבנים מהמכסה, יתמנו אלו שמירב החברים בחרו בהם.

12. לסניף מוזמן כל חבר תנועה שהוסמך "יורה יורה" ע"י הרבנות הראשית או רב מוסמך.

13. ערעור על כשירות רב לשמש בבית הוראה ידון בבית ההוראה הגדול.

14. הסניפים נותנים מענה פרטני לשואל, ואינם מפרסמים פסקי הלכה לכלל הציבור.

15. במידה ורבני סניף חלוקים בדעותיהם, באפשרותם לקבל הכרעה ברוב, או להימנע מלהכריע.

16. אפילו אם רק אחד מהם אינו מעוניין לקבל הכרעה ברוב, לא יינתן מענה לשואל, והשאלה תועבר להכרעת בית ההוראה הגדול.

17. מאחר שהוסכם לקבל הכרעה ברוב, וניתן מענה לשואל, על כל רבני הסניף לכבדו.

18. בישוב שבו עד מאה ועשרים חברי תנועה, סניף ימנה עד שלושה רבנים. יתר מכן, עד עשרים ושלושה רבנים.

19. במידה ובסניף גדול נבחרו שבעה רבנים או יותר, אזי השבעה שמירב החברים בחרו בהם ישמשו כשבעת טובי העיר.

20. במידה ונבחרו עשרה רבנים או יותר, אזי השלושה שמירב החברים בחרו בהם ישמשו כראשי בית ההוראה, והשבעה שאחריהם כשבעת טובי העיר.

21. כל סניף יתכנס לפחות אחת לחודש לשעה, וירחיב את פעילותו בהתאם למספר החברים והביקוש הציבורי.

22. הרבנים יקבלו תשלום על השתתפות בכינוסים, בהתאם לתפקידם בסניף.

23. רבני הסניפים יבחרו את רבני בית ההוראה הגדול בהצטרפותם לסניף, ומשקלם יהיה כמספר החברים שבחרו בהם.

24. בית ההוראה הגדול ימנה עד שבעים ואחד רבנים, הוא הגוף העליון של התנועה וכל מוסדותיה כפופים אליו, ורבניו יהיו חברי העמותה.

25. תפקידו ליישב התגודדויות, ולהכריע בשאלות שלא הוכרעו בסניפים, לקבוע לסניפים סדרי דין, מדיניות הלכתית, תקנות, וכן הלאה.

26. הוא יתכנס לפחות שש פעמים בשנה, שלש ברגלים בירושלים, ושלש בסניפים.

27. רבניו יקבלו תשלום על השתתפות בכינוסים.

28. רבני הסניפים ובית ההוראה הגדול ישתתפו בלפחות שליש מהכינוסים שלהם בשנה.

29. רב רשאי להעביר את הקולות שבחרו בו לזכות רב אחר.

30. הרכב הרבנים ישתנה בהתאם לעזיבה או הצטרפות חברים, כך שכל מינוי הוא זמני.

31. הרבנים יעודדו הצטרפות לתנועה, אך לא בחירת רב מסוים, ולא יתגודדו.

32. הציבור הרחב מוזמן לכינוסים, ואף למפגשי לימוד לקראתם.


מערכת המשפט

33. מערכת המשפט מוסמכת לדון על פי ההלכה בסכסוכים בין שני חברי תנועה בכל נושא.

34. לדייני התנועה מוזמן כל חבר תנועה שהוסמך "ידין ידין" ע"י הרבנות הראשית או דיין מוסמך. ערעור על כשירות דיין ידון בבית ההוראה הגדול.

35. בית ההוראה הגדול ימנה ג' עד כ"ג דיינים בסניפים שישמשו כ"בית דין קבוע".

36. וכן ימנה עד כ"ג מדייני התנועה לבית דין מרכזי, כערכאת ערעור.

37. ניתן להגיש תביעה רק לאחר שלושה חודשי חברות.

38. במקרה של סכסוך בין חברי התנועה, יוצע להם גישור בהסכמה.

39. במידה ולא יגיעו להסכמה, בעלי הדין יבררו כל אחד דיין מדייני בית הדין המרכזי, ושני הדיינים ימנו את בית הדין, הסניף הקרוב לנתבע או בית דין אחר הדן לפי ההלכה, לפי שיקול דעתם ההלכתי והמעשי.

40. במקרה שאחד מבעלי הדין לא בורר דיין, או ששני הדיינים לא מגיעים להסכמה, בית הדין המרכזי יפנה אותם.

41. הדיינים יקבלו תשלום על השתתפות בדין.